דיקור או אקופונקטורה (acus = מחט, pungere = לדקור) הינה שיטת טיפול עתיקה הקיימת כבר למעלה מ-2,000 שנה.
התפקיד העיקרי של הדיקור בטיפול בתופעות גיל המעבר הוא להסדיר ולווסת את זרימת הצ'י והדם.
ניתן להתבונן על השפעות הדיקור בראייה סינית מסורתית ובראייה מערבית מודרנית. במאמר הבא נבחן את כל אחת מההשקפות תוך התייחסות לגיל המעבר.
הראייה המסורתית:
בעבר הרחוק, לפני שפותחו מיקרוסקופים ושיטות הדמייה למינהן רופאים העריכו את המצב הבריאותי לפי הסימפטומים שהמטופל הציג או תיאר. כמו גם בעזרת התבוננות על הלשון ומישוש הדופק של המטופל. בהעדר מושגים כגון: הורמונים, אנזימים, חיידקים וכדומה רופאים תיארו את המצב הבריאותי באמצעות מושגים הלקוחים מעולם הטבע.
באותה התקופה עתיקה, הסינים התפארו במערכת תעלות המים, שכללה בין היתר: נחלים קטנים, נהרות, תעלות ומערכת השקיה מסועפת. הם הניחו שכמו בטבע, גם בגוף האדם יש מעין תעלות המניעות את נוזל החיים. אותן תעלות נקראו "מרידאנים" ונוזל החיים מכונה "צ'י".
היו מקרים בהם נוצרו חסימות בזרימת המים בעקבת סלע גדול או עץ שנפל או בניית סכר. גם בגוף האדם נוצרו לעיתים חסימות, אולם בגוף האדם החסימות נבעו מהשפעות של מזג האוויר, עיכול לקוי או זיהומים למיניהם. כאשר תעלה נחסמת המים עולים על גדותיהם מצד אחד ומהצד השני האדמה מתחילה להתייבש. בדומה לכך, כאשר הצ'י במרידאן נחסם מצד אחד הוא עולה על גדותיו ומהצד השני הזרימה "מתייבשת".
ניקח לדוגמא מצב שכיח בגיל המעבר-גלי חום. הרבה נשים בגיל המעבר סובלות מגלי חום והזעה בחלק העליון של הגוף אולם בחלק התחתון של הגוף הן סובלות מקור ויובש- יובש וגינאלי וקור בכפות הרגליים. אם כך, תפקיד הדיקור במקרים אלו יהיה לפתוח את החסימה ולאפשר זרימה תקינה וחלקה בגוף.
כמובן, שלא ניתן לצמצם את השפעת הדיקור בגיל המעבר לשחרור חסימות והנעת הצ'י. אולם, ההסבר הנ"ל חושף את התיאוריה עליה נשענת הרפואה הסינית.כיום, הרפואה הסינית מציעה מגוון שיטות דיקור ומגוון מניפולציות שניתן לבצע על המחטים ובכך לשנות את השפעת הדיקור על הגוף. לדוגמא, ישנן שיטות מחזקות וישנן שיטות מניעות.
ראייה מערבית:
הרפואה המערבית מחלקת את גוף האדם לתאים, חומרים ביוכמיים ומיני מולקולות. בהתאם לכך, הרפואה המערבית בוחנת את השפעות הדיקור סיני במושגים מדעיים ומדידים. מחקרים רבים נעשו על מנת לחשוף מסלולים פיזיולוגיים שיתאימו למרידאנים עליהם מבוססת הרפואה הסינית אך ללא הועיל. כתגובה, התומכים ברפואה הסינית טוענים כי לא ניתן לבחון את הרפואה הסינית במדדים שאינם רלוונטיים לה (להרחבה).
בראייה מערבית מחלות נובעות מסיבות שונות ומרובות אך חסימה אינה אחת מהן. מחלות נגרמות ממיקרואורגניזמים, כשלים מטבוליים, שינויים במבנה ה DNA או תפקוד לקוי של המערכת החיסונית. הטיפול במחלה יהיה בעזרת תרופה האמורה להחזיר את הגוף לתפקוד התקין. אולם במקרים של מחלה כרונית כאשר ישנה פגיעה מערכתית שהגוף לא יוכל להתאושש ממנה, ייתכן שתרופה לא תעזור (אין לסיק מהאמור לעיל כי גיל המעבר מקביל למחלה).
מחקרים מודרניים הראו כי הדיקור גורם לגירוי של מערכות איתות (סיגנליזציה) היכולות, בתנאים מסוימים, להאיץ את תהליך הריפוי. כלומר, הדיקור יכול להביא לריפוי או להפחית את השפעת המחלה.
לפי מחקרים עדכניים, הדיקור משפיע במיוחד על מערכת איתות אחת- מערכת העצבים. בעקבות הדיקור מועברים מסרים לאורך מסלולי העצבוב ומופרשים חומרים ביוכימיים (כגון אנדורפינים) המשפיעים על תאים אחרים בגוף (לקריאת המחקר השלם).
מחקרים שבדקו את השפעות הדיקור בבדיקת MRI (הדמייה בתהודה מגנטית) מראים כי נקודות הדיקור מגבירות את זרימת הדם למוח (לקריאת המחקר המלא).
מצורף סרטון מערוץ BBC הבודק "האם לדיקור סיני יש יכולת ריפוי?":
לפני יותר מ-2,000 שנה נקבעו 365 נקודות דיקור שהתאימו למספר ימות השנה. נקודות אלו נמצאות על 14 המרידאנים הראשיים, מרידיאן לכל אחד מהאיברים הפנימיים, מרידיאן לאורך עמוד השדרה ומרידיאן נוסף לאורך הבטן. בשנים האחרונות, נעשו מחקרים ותצפיות שחשפו נקודות דיקור נוספות
מהלך טיפול הדיקור בתופעות גיל המעבר:
במהלך טיפול הדיקור מחדירים מחט דקה במיוחד, חד פעמית העשויה מפלדת אל חלד לנקודות הדיקור שנבחרו בהתאם לאבחנה. החדרת המחטים נעשית במהירות ובדרך כלל ללא כאב. לאחר שהמחטים הוחדרו, מניעים את המחטים עד לקבלת תחושת "דה צ'י" המתוארת לרוב כעקצוץ , צביטה קטנה או כבדות.המטופלת תשכב עם המחטים במשך 30-40 דקות.
נקודות הדיקור מוגדרות כבר מאות שנים ומתוארות בספרות העתיקה של הרפואה הסינית כמאגר או ריכוז של צ'י ודם. דרך דיקור או לחיצה על הנקודות ניתן להסדיר את הזרימה במריאנים (מסלול העובר בין כל הנקודות השייכות לאותו איבר). ניתן להשוואת את נקודות הדיקור לסוג של ברז ואת פעולות הדיקור לפתיחת הברז המווסתת את זרימת הצ'י והדם במערכת המרידיאנים.
כיום נהוג לשלב טכניקות שונות בנוסף לדיקור כדוגמת: גירוי חשמלי, כוסות רוח והבערת מוקסה .
מוקסה– מיוצרת מעשב הנקרא Artemisia vulgaris, לענה סינית. בארץ מצויים זנים אחרים של לענה המוכרים כשיבא. הטיפול באמצעות מוקסה נעשה לרוב הצורה לא ישירה בכמה דרכים: הצתת סיגר המורכב מעשב הלענה והנעתו בזהירות, ללא יצירת מגע עם העור, בסמוך לנקודות הדיקור הנבחרות על מנת לחממן. החום הנוצר נועד להמריץ את תנועת הדם והצ'י. ניתן גם להניח גללי מוקסה קטנים על מחטי הדיקור. בצורה הזו מעבירים את התחושת החום ישירות לנקודת הדיקור באמצעות המחט.
הטיפול במוקסה מתווה לכאבים הנובעים מקור, קור ולחות ולתקיעות צ'י .
כוסות רוח– בשיטה זו מצמידים כוסות זכוכית או פלסטיק לעור באמצעות ואקום. בדרך זו מעודדים את זרימת הדם והצ'י במקום בו הונחו הכוסות. שיטה זו מתוות לכאבים, למצבים המערבים חדירה אקוטית של פתוגן.
אלקטרו אקופונקטורה– בשיטה זו מחברים זוגות של מחטי דיקור למכשיר היוצר גל חשמלי ומעביר פעימות, פולסים בין המחטים. ניתן לכוון את עוצמת ותדירות הפולסים המועברים לפי מצבה הבריאותי של המטופלת. נהוג להשתמש בגירוי החשמלי בכדי להגדיל את השפעת הדיקור בעיקר בטיפולי להפחתת כאב והרזייה בגיל המעבר.
שיטות אלו יוצרות סיטימולציה חזקה ולכן אין להשתמש בהן במצבי חולשה וחוסר או חום עודף.
דיקור אוזניים, אוריקולותרפיה:
לפי הרפואה הסינית, האוזן מייצגת את כל הגוף כאשר כל נקודת דיקור מזוהה עם איבר, אזור בגוף או תפקוד. דרך גירוי של הנקודות ניתן להשפיע על אותם אזורים ותפקודים. לכן במרבית הטיפולים להקלת תופעות גיל המעבר עיקר נקודות הדיקור שייבחרו יהיו על הגוף ומספר נקודות יהיו באוזן.
בטיפול בתופעות גיל המעבר נהוג לדקור נקודות הקשורות להפגת מתחים, עצבנות ונדודי שינה. כמו כן, נעשה שימוש בנקודות דיקור הקשורות לדיכאון, חוסר שקט ורעב מוגבר.
ניתן לדקור את הנקודות באוזן בעזרת מחטים קטנות הנצמדות בעזרת מדבקה (שקופה או בצבע גוף). בדרך זו, ניתן להמשיך ולגרות את נקודות הדיקור הרלוונטיות עד הטיפול הבא. כך, ניתן להאריך את משך השפעת הדיקור גם כשהמטופלת אינה בקליניקה.
