הגורמים לגיל המעבר גיל הבלות

במאמר זה אסביר מהם הגורמים להופעת תסמיני גיל המעבר לפי הרפואה הסינית המסורתית. 
תחילה יש להכיר את התיאוריה להופעת גיל המעבר לפי הרפואה הסינית המסורתית.  בספר Nei jing, הקלאסיקה הראשונה של הרפואה הסינית, מוסבר כי ההתפתחות, ההתבגרות וההבשלה אצל האישה תלויה באנרגיית הכליות (צ'י הכליות- Qi kidney) במחזור של שבע שנים.
הפוריות מתחילה לשגשג בגיל 14 (7×2) כאשר הכליות בשלות והמרידאנים המזוהים עם המחזור החודשי (Ren mai, Chong mai) התמלאו והזרימה בהם חופשיות. מאוחר יותר, בגיל 49 (7×7) הפוריות מתחילה לדעוך כתוצאה מהחלשות של צ'י הכליות והתרוקנות של המרידאנים המיוחדים, Ren ו-Chong. 
לאור זאת, ניתן להסיק כי גיל המעבר/ גיל הבלות הוא שלב פיזיולוגי.
חשוב להבין כי לא מדובר במחלה אלא בשלב מעבר ולכן הטיפול בתופעות גיל המעבר מכוון להחזיר את מערכות הגוף לאיזון.

תמונת הסימנים המלווים את גיל המעבר תשתנה בין כל אישה בשל התערבות גורמים כגון: תזונה, מתח, עומס רגשי או חוסר תפקוד של איבר מסוים.
אישה שתקפיד על התעמלות, תזונה טובה ושתייה מרובה תחווה את תופעות גיל המעבר בצורה קלה יותר לעומת אישה שאינה מתעמלת, אינה מקפידה על תזונה נכונה ומנהלת אורח חיים עמוס מתחים.
כמו כן, גם לתורשה של המטופלת ישנה השפעה. נשים בעלות "גנים טובים", עיכול חזק וצ'י כליות חזק יעברו את גיל המעבר ללא סימפטומים או עם סימפטומים קלים במיוחד.

להלן, פירוט הגורמים העיקריים לתופעות הגיל המעבר לפי הרפואה הסינית:
1. חולשת הכליות-
חולשת הכליות לקראת גיל 49 נובעת, בין היתר, מחולשת הטחול לייצר דם. מערכת העיכול (הטחול והקיבה על פי הראייה הסינית) מתחילה להיחלש בגילאי 35-40. חולשת מערכת העיכול בתקופה זו מציינת את הירידה ביכולת צ'י הכליות לייצר ג'ינג, מרכיב חשוב בדם הווסת, ולכן גם את תחילת התהליך המוביל לווסת האחרונה – המנופאוזה.
בתקופה זו המחזור נעשה לא סדיר והדימום עשוי להיות מוגבר או מועט. תופעות אלו הן ביטוי לחולשת צ'י הטחול והכליות ולחוסר איזון בין היין (הדם והג'ינג) לבין היאנג (הצ'י).

2. סטגנציית צ'י הכבד-
המונח 'סטגנציה' ברפואה הסינית מתאר מצב בו אין זרימה טובה של צ'י או של חומר כלשהו בגוף  (כגון: דם, ליחה, מזון, חום) העלול להתפתח לעמדון, תקיעות). תופעות גיל המעבר לרוב קשורות לסטגנציה של צ'י ובעיקר לסטגנציה של צ'י הכבד.
אישה הנכנסת לגיל המעבר כאשר היא סובלת מסטגנציה של צ'י הכבד תחווה את תופעות גיל המעבר בצורה חמורה יותר. כלומר, היא תסבול יותר מעצבנות, רעידות, התפרצויות בכי, מצבי רוח, כאבי ראש טמפורליים, בעיות עיכול, גלי חום הנלווים לכעס וכו'. הסיבה לכך נעוצה בסטגנצי של צ'י הכבד האחראי על הזרימה החלקה בגוף הנחוצה לתפקוד תקין ויעיל של האיברים והרקמות. 

הזרימה הסדירה של צ'י הכבד חשובה במיוחד בתקופה של שינויים הורמונליים, פיסיולוגיים ופסיכולוגיים כמו בתקופת גיל המעבר / מנופאוזה.
השינויים לכשעצמם מפרים את האיזון, את ההוֹמֵאוֹסְטָסִיס. אם נוסיף לשינויים אלו את הסטגנציה של הצ'י הכבד תופעות גיל המעבר יהיו חמורות יותר ויביאו לתמונה כאוטית ובלתי יציבה.

לאורך זמן הסטגנציה תתפתח לחום פתולוגי, בדומה לחיכוך בלתי פוסק של שני חפצים זה בזה. חום כזה עלול לפגוע בנוזלי הגוף, לייבש את הדם ולהחמיר את תופעות ההזדקנות, כגון: יובש בעור, דלדול מסת העצם ונוקשות של הגידים והרצועות.

תקופת גיל המעבר מאופיינת גם בחוסר איזון ביןן היין והיאנג (Yin & Yang).  מאחר והיין והיאנג משלימים זה את זה כאשר היין נחלש היאנג מתחזק.
היאנג עלול "לגבור" על היין ולעלות לפלג הגוף העליון ולשכבות החיצוניות, בדומה לבלון מלא אוויר חם.
תרחיש זה מסביר תופעות שכיחות בגיל המעבר, כגון: גלי חום, הזעות לילה, כאבי ראש, עצבנות, יובש בעיניים, אינסומניה.

ניתן לראות כי הנוכחות של סטגנציית צ'י הכבד הופכת את תמונת הסימפטומים בגיל המעבר לחמורה יותר. לכן, מומלץ לנשים בשלב הקודם לגיל המעבר
(החל מגיל 35) להתחיל ולטפל בסטגנציה של צ'י הכבד ולהחזיר את הזרימה החלקה על מנת שיתמודדו עם שינויי גיל המעבר בקלות ובהצלחה יתרה.