"אני לא מבינה מה קורה … אני ממש שומרת, לא אוכלת כמו בעבר ועדיין לא מצליחה לרדת במשקל"
מרבית המטופלות שלי מגיעות אחרי שניסו מספר דיאטות.
הן מגיעות מבולבלות ומתוסכלות.
אז למה זה באמת קורה?
כדי להסביר אני רוצה לספר לכן על מחקר גדול שבדק **האם צמצום קלוריות ופעילות גופנית זו הדרך לרדת במשקל?**
במחק השתתפו 50.000 נשים (המון!!) ונמשך 7.5 שנים.
קבוצת המחקר קיבלה פגישות קבוצות ואישיות עם תזונאית והגבירה משמעותית את הפעילו הגופניץ.
לעומת זאת, קבוצת הביקורת קיבלה רק דפי הנחיות.
נקפוץ ישר לתוצאות- הפחתת קלוריות ב-361 קלוריות ליום כל יום במשך 7.5 שנים והגדלת פעילות גופנית ב- 14% לא הביאו לירידה במשקל.
ואוו. מדהים.
כולנו, גם אני.
מירים את המשוואה לאכול פחות+פעילות גופנית= ירידה במשקל.
מסתבר שלא.
יש תיאורה אחרת, המתבססת על ה-set point לפיה לכל אחת (או אחד) יש משקל קבוע שנקבע בהתאם לגנטיקה שלנו והמאזן הקלורי שאנו צורכים.
לגוף יש שאיפה לשמור על משקל קבוע.
לכן, כאשר אנחנו מצמצמים את הקלוריות הנכנסות הגוף מגיב בהגברת הורמון הרעב ושובע ו מוריד את קצב חילוף החומרים.
תוסיפי לזה גם מחשבות על אוכל, תסכול, עייפות…
תיאוריית ה BSW מסבירה מדוע אנחנו תמיד חוזרות למשקל "הרגיל שלנו".
וגם למה יש עצירה/ מדרגה בתהליך הירידה במשקל.
[12:04, 20/12/2018] עדי אספינו: ד"ר ג'ייסון פאנג מסביר- "הגוף פועל כטרמוסטט ולא כמאזניים. לכן, לאכול פחות ולזוז יותר לא ירפא השמנה. זה הוכח. קבלו את זה."
הבנו מה לא עובד.
אז מה כן?
איך אפשר לרדת במשקל? מה משנה את ה BSW?
תמשיכו לעקוב…
**השליחות שלי היא להנגיש מידע ולגביר את המודעות לאורח חיים בריא. הפוסטים הנל משקפים את התיאוריה של
ד"ר פאנג, מזמינה אתכן לבקר באתר שלו **