איזו שאלה פשוטה שהתשובה עליה כל כך מסובכת.⠀
אפשר לשאול את אותה השאלה מהכיוון ההפוך- למה עליתי במשקל?⠀
כשאנחנו צעירות והכל מאוזן (-השינה, הווסת, אין לנו מתח חריג) חסכון בקלוריות⠀
יוביל מיד לירידה במשקל. כולנו זוכרות את הימים בהם הפסקנו לאכול לחם ומתוקים ומיד המשקל היה יורד.⠀
אבל, ככל שמתבגרים וההורמונים מתחילים להשתנות הירידה במשקל נעשית קשה ואיטית יותר. יש עוד כמה משתנים במשוואה- רק לספור קלוריות לא מספיק. מגיע שלב שצריך להתייחס להורמונים כדי לרדת במשקל, למשל להורמון השינה (מלטונין), המתח (קורטיזול), לאסטרוגן (משפיע על אגירת שומן), פרוגסטרון (משפיע על אגירת נוזלים).⠀
יש לי עוד דבר לחדש לכן- הרעב, והדחף למתוקים גם הוא מושפע מהורמונים⠀
ולא רק מ "כוח רצון" או "שליטה עצמית". אין לך מה לשפוט את עצמך אם את רעבה יותר או אם היום אכלת יותר שוקולד. ⠀
הורמון הרעב, השובע והאינסולין מנהלים את ה"משחק" לא רק הבחירה האישית שלך.⠀
מה זה אומר ?!⠀
החל מגיל מסוים- גרעון קלורי לא יוביל בהכרח לירידה במשקל, הוא פשוט כבר לא מספיק. להיפך, גרעון קלורי, או דיאטת "כאסח" יכולה להוביל להשמנה.⠀
איך?⠀
למה בעצם?⠀
כאשר אנחנו מתחילות דיאטה ומגבילות את הקלוריות ל 1000 או אפילו 800 קלוריות ליום, הגוף שלנו משנה את כמות הקלוריות שהוא מוציא מתוך ניסיון להגן על עצמו. אחרת הוא יאבד מהר מידי שומן וחלבון ועלול לפגוע בעצמו.⠀
לרוב, הגוף מגיב לאחר 3-4 שבועות של הגבלה קלורית בהפחתת ההוצאה הקלורית. זו הסיבה שמרבית הדיאטות מפסיקות להשפיע אחרי חודש וחצי. זו גם הסיבה שלכל דיאטה יש מחזורים- האצה, ירידה ושימור.⠀
לסיכום, ⠀
מגיע שלב בו הגוף כבר לא מתפקד כמו מחשבון- הכנסת 1,000 קלוריות והוצאת 1.500 קלוריות- אז תרדי במשקל.⠀
סוג הקלוריות הנכנסות והאופן בו הן נצרכות משפיע מאוד על קצב חילוף החומרים*⠀
